מדריך כשרות בסנט פטרסבורג

הקהילה היהודית של סנט פטרסבורג החלה להתפתח במחצית השנייה של המאה ה-19. המשמעות המיידית של סיפוח מזרח פולין הייתה שמיליוני יהודים הפכו לנתינים של האימפריה הרוסית, ורבים מהם נהרו לעיר. תחת שלטון הצאר אלכסנדר השני הורשו היהודים להתגורר בעיר אם כי בכמות מוגבלת. בסוף שלטונו בשנת 1881, האוכלוסייה היהודית של העיר מנתה קרוב ל-18 אלף איש.

שלא כמו בערים אחרות באימפריה הרוסית, יהודי סנט פטרסבורג מעולם לא חוו אלימות ופוגרומים, זאת גם בגלל הנוכחות המסיבית של כוחות משטרה וצבא בעיר. למרות הגירושים והרדיפות האזרחיות, הקהילה המשיכה לצמוח עד לתקופת מהפכה הבולשביקית. לאחר המהפכה, מוסקבה הפכה לעיר הבירה והקהילה של סנט פטרסבורג התרחקה ממרכזי הכוח והכלכלה. בסוף שנות העשרים של המאה נסגרו כל המוסדות היהודיים העצמאיים ורבים מהאינטלקטואלים שניהלו אותם, עזבו את רוסיה. תופעת ההתבוללות החלה להתפשט והקהילה נחלשה.

מלחמת העולם הראשונה גרמה להגירה יהודית המונית מאזורים אחרים ברוסיה וקהילת סנט פטרבורג גדלה ליותר מ-50 אלף איש. ערב הפלישה הנאצית לרוסיה במלחמת העולם השנייה, הקהילה מנתה כמעט 200 אלף איש. במהלך שלוש שנות המצור על לנינגרד (שמה הקודם של העיר) מתו עשרות אלפי יהודים. בית הכנסת הכוראלי הגדול ששרד את הפצצות הנאצים, נשאר בית הכנסת היחיד בעיר שלאחר המלחמה. בשנים שלאחר מכן אסרו הסובייטים על כל פעילות יהודית, ומוסדות רבים נסגרו.

עם פתיחת שערי רוסיה, עזבו רבים מבני הקהילה. כיום, הקהילה היהודית בעיר היא השנייה בגודלה ברוסיה ומונה כמה עשרות אלפי יהודים. בעיר יש בתי כנסת פעילים, בית חב"ד, מסעדות וחנויות כשרות.