מדריך כשרות ברומא

הקהילה היהודית ברומא מתחרה על תואר הקהילה היהודית העתיקה בעולם, ויש מקורות היסטוריים המצביעים על קיומם של יהודים בעיר כבר לפני אלפי שנים. בסוף המאה הראשונה לספירה ביקרה משלחת של חכמי יבנה ברומא כדי למנוע גזירות ומיסים שהוטלו על היהודים בארץ ישראל. מספרם הכולל של היהודים ברומא באותה התקופה נאמד בכמה עשרות אלפים שמלבד הקבצנים והרוכלים שהגיעו לעיר היו בקהילה בעלי מלאכה רבים, רופאים, שחקנים ומשוררים.

לאחר נפילתה של האימפריה הרומית, הפך האפיפיור לכוח הדומיננטי שמוביל את המדיניות הקתולית כנגד היהודים. עם זאת, יהודי רומא סבלו בהתחלה פחות מאשר הקהילות בארצות מרוחקות יותר. במאות ה-13 וה-14 הוטל על היהודים קוד לבוש מיוחד והגבלות שונות ומשונות. באמצע המאה ה-16 החלו להיקבע חוקים קפדניים יותר והיהודים של רומא הוכנסו לגטו מיוחד שהוקם מעבר לנהר. הם נדרשו ללבוש טלאי צהוב וכובע צהוב, נאסר עליהם להחזיק בנדל"ן ולהחזיק ספרי "כפירה" מהברית הישנה והתלמוד. חלק מהיהודים אף נדרשו להתייצב בכנסייה בכל יום ראשון ולהאזין לדרשות בגנותם.

עלייתו של פיוס התשיעי לכס האפיפיור באמצע המאה ה-19 הייתה בשורה ליהודים בגלל הסרת חומות הגטו, אך בשנים שלאחר מכן הוא התגלה כאפיפיור אנטי יהודי באופן בולט. זאת בגל חוקים נוקשים ופרשייה מפורסמת בה נלקח ילד יהודי ממשפחתו לאחר שנטען כי הוא הוטבל לנצרות. רק איחוד איטליה בשנת 1870 הביא ליהודים שיוויון זכויות יחסי ובתחילת המאה העשרים הקהילה נהנתה משגשוג.

תקופת מלחמת העולם השנייה והשואה פגעה ביהודי רומא בצורה קשה. ימים ספורים לאחר שהגרמנים כבשו את רומא, הורה הימלר לעצור ולגרש את כל היהודים באזור רומא – כעשרת אלפים איש. בתים ועסקים נבזזו, וכ-2000 יהודים נרצחו במהלך המלחמה. האפיפיור התבקש על ידי יהודי העולם לקרוא להפסקת הרג היהודים אך הוא לא הגיב, אם כי הסכים למקלט שהוצע ליהודים בודדים במוסדות קתוליים כולל בוותיקן.

בתום המלחמה מנתה האוכלוסייה היהודית ברומא 11,000 איש ובשנת 1965 הגיע מספרם הכולל לכמעט 13 אלף איש. לאחר מלחמת ששת הימים קלטה רומא כמה אלפי יהודים שנמלטו מלוב. כיום הקהילה היהודית ברומא מונה כמה עשרות אלפי יהודים, ויש לה מוסדות חינוך וקהילה רבים, בתי כנסת, מקוואות ועוד.