מדריך כשרות בפאפוס

בית המלוכה של הדוכס הצרפתי גי דה ליזיניאן שלט בקפריסין עד למאה ה-15. בתקופת שלטונו, שגשגה קהילת יהודי קפריסין בערים רבות, בהם קהילה יהודית עתיקה שחיה בפאפוס. עבור הדוכס, קפריסין הייתה פרס ניחומים לאחר שהפסיד בקרבות הצלבנים מול המוסלמים ונאלץ לעזוב את ירושלים.

תחת שלטון האימפריה העות'מאנית המשיכו היהודים בקפריסין לחיות בשקט יחסי. לאחר הכיבוש הבריטי במאה ה-19 ניסו בני הקהילה להקים יישובים חקלאיים שבסופו של דבר לא הצליחו להחזיק מעמד. בסוף המאה ה-19, ניסתה קבוצה גדולה של יהודים שהגיעו מרוסיה להקים יישוב בסמוך לפאפוס, אליהם הצטרפו כמה יהודים שהגיעו מרומניה אך יוזמה זו לא העלתה פרי. קבוצה נוספת של יהודים, בתמיכת אגודת הקולוניאלים היהודית ותנועת אהבת ציון מלונדון, ניסו להקים יישובים נוספים, אך הם לא ידעו להתמודד עם האקלים והסביבה השונה, ולבסוף התכנית נגנזה.

בתקופת מלחמת העולם השנייה ומאימת השלטון הגרמני, ברחו יהודים רבים לקפריסין. בתום המלחמה, הפך האי לכלא למעפילים ולמהגרים בלתי חוקיים שניסו להסתנן דרך הים לישראל ונתפסו על ידי הבריטים. בין השנים 1945-1949 נכלאו באי 11,000 יהודים שבסופו של דבר שוחררו ועלו לישראל.