מדריך כשרות במוסקבה

יהודים לא הורשו להתגורר במוסקבה עד לסוף המאה ה -18, אם כי סוחרים יהודים רבים מפולין וליטא הגיעו לעיר לביקור למטרות עסקיות. כמה יהודים נוספים שהגיעו לעיר במלחמת רוסיה-פולין במאה ה -17, התנצרו ונשארו בה, אחד מהמומרים המפורסמים היה פיוטר שפירוב יועצו של פיוטר הגדול.

עלייתו לשלטון של אלכסנדר השני, קיסר רוסיה במחצית השנייה של המאה ה-19, סימנה תקופה חדשה ליהודי מוסקבה. סוחרים יהודים, בוגרי אוניברסיטה, ותיקי הצבא ואנשי רפואה הורשו להתגורר בכל מקום בעיר. כמה שנים לאחר מכן, התמנה ראש ישיבת וולוז'ין הרב חיים ברלין, לרבה הראשי של מוסקבה. הקהילה היהודית במוסקבה גלה במהירות ותוך כמה עשרות שנים מנתה אלפי משפחות. עם תחילת שלטונו של אלכסנדר השלישי בשנת 1881, החלה לנשוב רוח רעה מהשלטון הרוסי כלפי היהודים. אחיו של אלכסנדר סרגיי אלכסנדרוביץ', הפך למושל של מוסקבה והחליט לגרש את כל יהודי העיר. בתוך זמן קצר גורשו ממוסקבה כ-20,000 יהודים, בתי כנסת נסגרו ויהודים רבים נמלטו לוורשה ולעיר לודז'. במוסקבה נותרו כמה אלפי יהודים בודדים ולרב הראשי נבחר לכהן הרב יעקב מזא"ה.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, החלו להגיע למוסקבה פליטים יהודים מאזורי הכיבוש הגרמני, הם תפסו עמדות מפתח בתעשיות הצבאיות וצברו הון רב. בתוך זמן קצר הפכה מוסקבה למרכז של חיים ותרבות יהודית. הוקמו בתי דפוס עבריים ואף ישיבה ליטאית בעיר הסמוכה. התיאטרון העברי "הבימה" הופיע לראשונה בעיר בשנת . הפעילות היהודית – תרבותית נמשכה גם בתקופת מהפכה הבולשביקית של 1917, למרות שהמשטר החדש סגר במהירות את רוב מוסדות התרבות העברית במוסקבה, תיאטרון הבימה המשיך לפעול.

כאשר הפכה מוסקבה לבירת ברית המועצות בשנת 1918, החלה אוכלוסייתה היהודית לצמוח במהירות. כ-20 שנה לאחר מכן כבר חיו בעיר קרוב לחצי מיליון יהודים. במלחמת העולם השנייה, פעל במוסקבה מטה יהודי שסייע לברית המועצות במאמץ המלחמתי נגד גרמניה הנאצית. אך עם תום המלחמה, החלו הקומוניסטים לפעול נגד היהודים, רבים נעצרו, הוצאו להורג או נשלחו לעבודות כפייה. בשנות ה-70 וה-80 הוטלה הגבלה חמורה על פעילות יהודית דתית. בשנות ה-90 נפל מסך הברזל ורבים מיהודי רוסיה ומוסקבה עלו לישראל. כיום מתגוררים בעיר כמה עשרות אלפי יהודים, ויש בה מוסדות חינוך וקהילה, בתי כנסת, מסעדות כשרות ובתי חב"ד פעילים.