מדריך כשרות במלטה

בתחילת ימי הביניים, חיו במלטה כמה מאות יהודים. היהודי תושב מלטה המפורסם ביותר בימי הביניים היה כנראה הרב המקובל יליד ספרד, רבי אברהם אבולעפיה. רוב היהודים היו חנוונים או סוחרים, וחיו זה לצד זה עם שכניהם הנוצרים. בתחילת המאה ה-15, הסובלנות היחסית של השלטונות כלפי הקהילה היהודית במלטה נשחקה בהדרגה במקביל לעוינות ההולכת וגוברת כלפי היהודים בחצי האי האיברי. גירוש ספרד גרם גם ליציאה של היהודים ממלטה, וחלקם הגדול עבר לסיציליה. תקופת השלטון של אבי מסדר סנט ג'ון במלטה התאפיינה בפשיטות על אוניות ושבי של יהודים רבים, ולאחר מכן שחרורם תמורת כופר. בשנת 1792 גירש נפוליאון את האבירים ממלטה והיהודים הורשו להתיישב על האי. כאשר הוא וצבאו גורשו על ידי הבריטים, הגיעו עוד מתיישבים יהודים מג'יברלטר.

החל מראשית המאה העשרים, משום שהקהילה היתה קטנה כל כך, לא היה לאי תמיד רב ראשי. בשנות העשרים והשלושים, כשהאוכלוסייה היהודית מנתה כחמישים חברים בלבד, הובא במיוחד רב מסיציליה לכבוד הימים הנוראים, לטקסי בר מצווה ולחתונות. בתקופת מלחמת העולם השנייה מספר יהודים שנמלטו מהגרמנים התיישבו במלטה, כמו כן כמה יהודים מלטזים נלחמו בשורות הצבא הבריטי. בשנים האחרונות, הודות לתמיכת תורמים מאנגליה ומארצות הברית, הוקם בית כנסת חדש באי מלטה ומרכז יהודי המנוהל כיום על ידי הקרן היהודית במלטה. באי פועל גם בית חב"ד עבור המבקרים והמטיילים.